יום שלישי, 31 בינואר 2012

בין הטמא ולבין הטהור

בס"ד
בית חגלה
בקרנו עם הנכדים בגן החיות. התברר לי שכל העולם, רובו ככולו טמא. מן השרצים באדמה עד לשרצים בים והעופות הדורסים ,עולם טמא.עולם גדול מרשים, עצום אך טמא. בעולם הדומם והצומח הכל טהור.מידת הטוהר היא מצומצמת. הצטמצמות לעולם הצומח והדומם מבחינת אכילה שומר אותך בגדר העולם הטהור שקשה להשיג.
באופן מקביל אומות הגוים מצטופפים בעולם, הם טמאים, דרגה מעל החיות בגדר מדבר אך לא מעבר. יש רק אומה אחת שיכולה לשאת טוהר וקדושה וזו ישראל. מצומצמת העת שישראל הצליחה לשאת זאת.
כתבתי בעבר על משמעות האכלה והשתיה בגדר הפנמת העולם הנברא.יש דרך באכילה להתקרב לעולם
הטוהר: הצטמצמות לעולם הצומח והדומם. אז אתה נשאר בגדר העולם הטהור. אפשר להוסיף מן העולם החי את הביצים והחלב החי.
הברור בעולם החי בין הטמא לטהור, מביא אותך בקרבת גדרות מסוכנים שספק אם אתה יכול לבדוק אותם. החל מסוג ואיכות האכילה של הבקר כלה בשחיטה, ושמירת הבשר. אם הכל מתוצרת בית אין שום סכנה.
אך למעשה אנו מדברים על אדם אחר- האוכל רק מן הצומח לעומת האדם האוכל בשר כשר לאדם האוכל טרפות. הנאכל מעביר לנשמה את תכונותיו.
  • הצומח: תשוקה להתחבר אל האור
  • הבשר הכשר: יצרים מעודנים ע"י תמימות
  • הבשר הטרף: יצרים חיים ובוטים.
היום יש סוג חדש שאינו טמא או טהור אלא מנותק. האוכל התעשייתי הוא גרוע מן הטמא כי אין לו שום קשר למציאות 'ה'. הוא פרי עשיית האדם וככל שהוא מעובד יותר הוא מנותק יותר. יותר מזה: האדם הזה לוקה בחיות אפילו חייתית. הוא אדם אדיש, קר, מנומנם,רע, בעל רצונות אנוכיים.

סוג האדם הזה בדרג סכנה גמורה כי אין לו קשר לבריאה ולוקה במוסר. אדם זה אינו אפילו יכול לשוב לה'

טכנולוגית המזון יוצרת מציאות שאין לה הופכין. אדם מנותק מבריאת העולם, אדם המביא הרס לעצמו ולעולם כולו. כי האדם הוא מוגבל. הוא בונה עולם עלפי ההגיונות שלו,הגיון קר צלול וטועה. (טועה= כי חסר ערך, כיוון חיים, לוקה בחיות כי אינו קורא את הנולד)
האדם האוכל מן הצומח, מטהר את גופו ונשמתו מן היצרים , תשוקתו טהורה להתחבר אלוקה. חייו בענוה ושמחה, קרוב לברכה, חי ברוחניות גבוהה נהנה מן העולם כאשר נמצא, יודע ברכה ותודה.
האדם הניזון בבשר כשר, יכול לווסת את עצמו ולחיות חיי תורה מגוונים, משולבים בחיי תרבות אנושיים סביב.
האדם הניזון מבשר טרף הוא טורף מכל וכל, בעל חיים מתהלך על שנים
האדם הניזון ממזון תעשייתי הוא אדיש דואג לעצמו, שכלתני, קר, מנהל, בז לעולם ומנצלו לצרכיו שלו, ללא חשבון

יש לבחור בין הטמא לטהור ובחרת בטהור, בין חיים למוות ובחרת בחיים ,בין רע לטוב ובחרת בטוב.

בשמחה 
ארנה קובוס

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה